מהו צו הרחבה לפנסיה?

על פנסיית חובה לשכירים


צו הרחבה לפנסיה, או ליתר דיוק "צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק" (בקרב הציבור הרחב הנושא מוכר יותר כ"פנסיה חובה"), הינו צו בעל חשיבות היסטורית, שפורסם לראשונה בראשון בינואר, 2008. החשיבות של צו זה נובעת מכך שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, נקבע כי כל העובדים השכירים במשק זכאים לקבל פנסיה ובהתאם לכך, כל המעסיקים מחויבים להפריש כספי פנסיה לעובדים שלהם.
 

בצו הראשוני נקבעו הפרשות הדרגתיות לפיצויים ולגמל החל מ-2.5% בתחילת הדרך ועד ל-15% לאחר כמה שנים. אך בשנת 2011,  פורסם צו נוסף, לפיו נקבעה מדרגה נוספת של 17.5%, מתוכם 6% לתגמולים על חשבון המעסיק, % לפיצויים ו-5.5% נוספים על חשבון העובד עבור תגמולי פנסיה.
 


רישום ראשוני למערכת לצורך רישום ראשוני במערכת יש להזין
פרטי זיהוי ואימות לצפיה בנתונים
הרשמה
משתמש קיים במידה וביצעת כבר תהליך של הזנת פרטי
זיהוי ואימות הינך משתמש קיים
כניסה

החידוש שבצו ההרחבה

חשוב מאוד להבין כי עד לשנת 2008, היו בישראל כמיליון עובדים שכירים שלא זכו להפרשות לקרן פנסיה מהמעסיקים שלהם ולכן היו בסיכון כלכלי מוגבר בעת פרישתם לגמלאות. כמו כן החדשנות שבצו באה לידי ביטוי בכך שהגדיר במפורש אחוזים מינימאליים מחייבים להפרשה לפנסיה וכן הגדיר את הגידול בשיעור ההפרשה מהשכר, כך שמדי שנה השיעור הולך וגדל עד לרמת חיסכון סבירה. יש לציין כי גם גובה הסכום המיועד להפרשה לצורך פיצויי פיטורים, הלך וגדל באופן הדרגתי לפי הצו.
 

זכאות ואי זכאות להפרשות לביטוח פנסיוני לפי צו "פנסיה חובה"

להלן תנאי הזכאות לפנסיה חובה לפי צו ההרחבה:

  • כל עובד החל מגיל 21 וכל עובדת החל מגיל 20.
  • אם העובד כבר היה מבוטח בביטוח פנסיוני בטרם התקבל לעבודתו החדשה, יהיה זכאי כבר מיומו הראשון בעבודה להפרשות לביטוח הפנסיוני. ההפרשות יבוצעו באופן רטרואקטיבי לאחר שהעובד ישלים שלושה חודשי עבודה או עם סיום שנת המס (המועד המוקדם ביניהם).
  • אם מדובר בעובד שלא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתחיל לעבוד בעבודתו החדשה, העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שתחלוף חצי שנה מהיום בו התחיל לעבוד. יש להדגיש כי במקרה זה ההפרשות לא יבוצעו באופן רטרואקטיבי – עבור ששת חודשי העבודה הראשונים לא יהיה זכאי העובד להפרשות לביטוח פנסיוני.
  • אם מדובר בעובד שהחל לעבוד לפני גיל 21 או עובדת שהחלה לעבוד לפני גיל 20 (גיל הזכאות), תקופת העבודה שלפני הגעתם לגיל הזכאות תילקח בחשבון כאשר תחושב תקופת ההמתנה בת ששת החודשים. כך לדוגמה צעיר שהחל לעבוד לראשונה חצי שנה לפני הגיעו לגיל הזכאות, יהיה זכאי להפרשות לביטוח הפנסיוני מיד עם הגיעו לגיל עשרים ואחת (כל עוד ימשיך בעבודתו כמובן).
  • עובד שהגיע לגיל פרישת חובה, כלומר לגיל 67 עבור גבר או 62 עבור אישה, יהיה זכאי להפרשה של תשלומים לביטוח הפנסיוני רק בתנאי שהוא לא מקבל כל קצבה נוספת מלבד גמלאות וקצבאות של המוסד לביטוח לאומי.

הצו לא חל על עובד שיש לו הסכם מיטיב לפנסיה – הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם קיבוצי כללי (ענפי), צו הרחבה (שר התמ"ת רשאי להרחיב הסכמים קיבוציים כלליים ולהחיל אותם על קבוצות של עובדים שאינן כלולות בהסכם), הסכם אישי או פנסיה תקציבית. מכאן, שצו ההרחבה נועד להגן על העובדים החלשים יותר והלא מאוגדים בעיקר.
 

הפרת חובת המעסיק

רבים לא יודעים זאת, אך במקרה שבו המעסיק מפר את חובת ההפרשה לפנסיה, עומדת לעובד האפשרות להגיש נגדו תלונה דרך יחידת האכיפה במשרד הכלכלה. בנוסף לכך, ניתן בהחלט לתבוע מעסיקים באופן רטרואקטיבי עבור כספים שלא הועברו לפיתרון פנסיוני מוכר ומפוקח עבור העובד. למעשה נכון לכתיבת שורות אלה, עיכוב בהעברת הכספים לקרן הפנסיה עשוי להיחשב כעבירה פלילית או הלנת שכר לכל דבר ועניין ובהתאם לכך ניתן לפי החוק להטיל על המעסיק קנס כבד, לחייב אותו בתשלום פיצויי הלנת שכר וכן להטיל עליו עונש מאסר, קחו זאת לתשומת לבכם.



הדפסה