כיסוי ביטוחי בזמן נהיגה ללא אישור בעל הרכב

חשיבות ההיתר של בעל הפוליסה

בתעודות ביטוח רכב רבות, בין אם ביטוח מקיף, ביטוח חובה או ביטוח צד ג', מופיע תנאי המגדיר כי ברכב רשאי לנהוג אדם העושה זאת "לפי פקודת בעל הפוליסה וברשותו". כמעט בכל המקרים, הרי שהכלל הזה יישמר: אף נהג שפוי לא ייתן לאדם שהוא לא מכיר לנהוג ברכב שלו, אין בכך ספק. באותה מידה, בכל טופס תביעת ביטוח, מופיע גם סעיף אשר מתייחס לסוגיה החשובה הזו, ועל בעל הפוליסה למלא אותו.

הבעיה היא שלעיתים התמונה מסתבכת. המצב הנפוץ ביותר הוא, כמובן, זה של גניבת הרכב. כאשר רכב גנוב מעורב בתאונת דרכים ופוגע באדם אחר או הולך רגל, ברור כי האחרון לא יכול לתבוע את חברת הביטוח, גם אם ברור איזה רכב פגע בו.

זאת מכיוון שפוליסות ביטוח רכב רבות מהוות למעשה הסכם אישי בין הנהג לחברת הביטוח. על פי מאפייניו ורמת הסיכון שלו, תינתן לו פוליסה המתאימה לצרכיו, וכן ייקבע המחיר עבורה. כאשר נוהג ברכב אדם שלא מוגדר בפוליסה, היא מתבטלת לה למעשה באופן מיידי.

עיקר המחלוקת: חברת הביטוח מול קרנית

ראוי להבהיר עוד יותר את המורכבות של נהיגה ללא היתר של בעל הרכב, ולו מכיוון שהיא מהווה, לא פעם, מחלוקת משפטית של ממש. למעשה, שני הצדדים הנכנסים לתמונה, מעבר לנהגים המעורבים, הם חברת הביטוח שלו וכן "קרנית"- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. זו תפעל כל אימת שלא ברור מי הנהג הפוגע (למשל- תאונות פגע וברח), ותעניק את הפיצוי הכל כך חיוני.

כאשר מתעוררת מחלוקת מסוג זה, הרי שמוגשת תביעת ביטוח רכב הן אל מול חברת הביטוח והן אל מול קרנית. בית המשפט הוא שבוחן את נסיבות המקרה, ומחליט, בסופו של הדיון, איזה גורם יהיה אחראי להענקת הפיצוי בפועל, וכן על גובהו.